ד"ר מיכאל סער - שליחו של מקום...

ד"ר מיכאל סער - שליחו של מקום...

לאחר למעלה משלושים שנה כרופא משפחה בקהילה במרפאת ראש העין בשירותי בריאות כללית (ומנהל המרפאה לשעבר), ד"ר מיכאל סער, 63 תושב פ"ת אב לשלושה וסב לשבעה פורש מתפקידו ואומר בראיון מיוחד שנערך עבורו: " כמו שעזבתי את בית ההורים אחרי החתונה, אני כבר מתגעגע למטופלים". מאת: הדוקטורנטית דקלה כהן
מוקד ראש העין
02/11/2016 - 20:55
צילום:יוסי דמארי

 

לאחר למעלה משלושים שנה כרופא משפחה בקהילה במרפאת ראש העין בשירותי בריאות כללית (ומנהל המרפאה לשעבר), ד"ר  מיכאל סער, 63 תושב פ"ת אב לשלושה וסב לשבעה פורש מתפקידו ואומר בראיון מיוחד שנערך עבורו: " כמו  שעזבתי את בית ההורים אחרי החתונה, אני כבר מתגעגע למטופלים".

 

ד"ר סער, אפתח בשאלה אישית איך זה מרגיש לך להיפרד מהקהילה לאחר למעלה משלושים שנה?

כמו  שעזבתי את בית ההורים אחרי החתונה. אני כבר מתגעגע למטופלים.

הסיבה שנאלצתי לפרוש בגללה הינה אמנם בריאותית בהגדרה, אך נא לדאוג. יש לי קושי בראייה שמקשה את העבודה מול המחשב ולא ניתן לתיקון עי משקפיים או תרגילים. בינתיים אני מחפש עיסוקים שלא מצריכים עבודה מול מחשב. מי  מהציבור שמודאג בקשר אלי, אז תודה, ותהיו בריאים כולכם.

 איך הגעת להתמחות דווקא ברפואת משפחה?.

התחלתי התמחות באורולוגיה שזה מקצוע כירורגי בעיקרו, ולגמרי בניגוד למצופה, חשתי צורך להגביר את המגע האישי עם המטופלים. למרות הניתוחים המוצלחים שעשיתי עברתי כעבור שנה לרפואת המשפחה. 

 להיות רופא משפחה בקהילה קטנה, שכולם מכירים בה את כולם כרוך בטיפול וליווי מטופלים ובני משפחתם, בקשר של דאגה בסיטואציות ובמצבים שונים לאורך זמן ממושך. לעיתים, יש כאלה שבאים רק כדי לקבל "טיפול תמיכתי", למצוא אוזן קשבת. זוהי למעשה מערכת יחסים של מטפל – מטופל שמצריכה המון כוחות נפשיים. בראיה לאחור, היית מבצע בחירה אחרת? של תחום התמחותי אחר? או אולי במשרה בבית חולים ציבורי גדול?

כאמור התנסיתי בעבודה בבית חולים בינוני, ובית חולים גדול מעולם לא היה משאת חיי. בהתמחות למדנו גם לתת טיפול תמיכתי ומשפחתי בהתאם לצורכו של החולה, וגם לתת טיפול רפואי מתאים. ברפואת המשפחה לומדים גם להימנע מביצועים מיותרים  שבאופן כללי עלולים להזיק יותר מאשר לעזור. לעיתים נשארים סימני שאלה מסוימים לגבי התועלת או הנזק האפשריים. כמו כן לא תמיד יש דרך אחת בלבד שנכונה לחולה.  זיהוי התחושות של החולה שלא תמיד נאמרות בפירוש וזיהוי הרצונות של החולה קובעים במידה רבה את הטיפול הגופני והנפשי שאנו מנסים לתת ככל יכולתנו.

ייתכן והייתי מרוצה גם בבחירה אחרת של מקצוע או ענף ברפואה אך אינני מתחרט על הבחירה שעשיתי.

 איך התמודדת עם מצבים קשים של חולים שלך?

קשה לקבוע מסמרות, ככל שהמצב קשה יותר מתחייבת יותר עזרה מצד הרופא. לעיתים הקושי הינו  בצורך  סיעודי ואז שתוף פעולה עם האחיות ממש חיוני. קושי גדול עלול להיווצר כאשר לחולה אין משפחה מסייעת ואין באפשרות הצוות  להחליף את המשפחה. 

האם העבודה בקהילה השפיעה באיזו שהיא דרך על חייך האישיים?

יש ימים שחוזרים הביתה עם סיפוק ויש ימים שחוזרים הביתה עם תסכול, ויש תסכול או סיפוק שנמשך גם בהשכמה למחרת בבוקר. כמובן ששיתפתי את המשפחה. במשך השנים למדתי לשתף יותר את רעייתי שידעה גם לייעץ, וגם חלקתי את התחושות עם  ילדיי בבגרותם.

 

 ד"ר סער, האם אנחנו חולים או בריאים יותר כיום?

שאלה פילוסופית – בריאות אמורה להיות גם גופנית וגם נפשית והחיים המודרניים יותר מסובכים. מה שברור שאנו חיים יותר וחלק גדול מחיינו מושקע במאמץ להיות בריאים.

פעמים רבות שומעים אודות קשיים והתמודדויות של מטופלים. מעט של רופאים. ספר לי על אחד הקשיים הבולטים שהרופא צריך להתמודד איתו בעבודתו.

קושי מובנה בעבודה נוצר מהיכולת המוגבלת לטפל בכמה אירועים בו זמנית, וללא תכנון זמן כשעליך לקבוע סדרי עדיפויות בלתי מתקבלים על הדעת, בין מי יותר חולה, מי יותר צועק, מי יותר סובל, ומי במצב ממש דחוף ומסוכן. לעיתים לא ניתן להעריך ולעיתים ההחלטות של הרופא לא עולות בקנה אחד עם מה שחושב החולה הספציפי. זה יוצר תסכול עם תגובות אופייניות, שהקהל למד להכיר. יש קהל שיודע לאבחן  את הרופא ולא רק רופא שמאבחן את המטופלים. 

יוקר מחיה – בשנים האחרונות, מחיר ההשתתפות העצמית ברכישת התרופות עלה. האם היו סיטואציות שבהן נתקלת שמטופל בקהילה נאלץ לוותר על תרופות החיוניות לו בשל עוני? האם נתקלת בתופעה  בתוך הקהילה שלנו בה מטופלים ביקשו לצמצם ברישום התרופות הבסיסיות, כי לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש אותם משום שהקצבה לא מספקת?

בכל הארץ וגם בכל העולם קיימת בעיה כלכלית למטופלים ולמוסדות המטפלים למיניהם. ואכן ההיענות לטיפול הרפואי תלויה במצב הכלכלי של המטופל. קיימות גם סיבות תרבותיות להפחתה במידת ההיענות לטיפול רפואי. יש אנשים שהוציאו את שארית כספם לביטוח משלים, ואין ביכולתם לשלם את ההשתתפות העצמית לשירותים שאינם בסל הבריאות הבסיסי.

בראש העין הוקמה ע"י כמה פעילים וביזמתו של פרופ' ויינגרטן קרן גמ"ח לעזרה ברכישת תרופות למי שבאמת ידו אינה משגת.

מהו ה"אני מאמין" של ד"ר סער לניהול אורח חיים בריא?

זו לא "אמונה פרטית שלי" -  כדאי מאד להיוולד עם מטען גנטי בריא. בנוסף "סור מרע ועשה טוב".  להישמר מעישון ,השמנה, ואכילה של עודף שומן סוכר ומלח, ומאידך גיסא לצרוך מזון בריא, לבצע פעילות גופנית, ולהיות מרוצה מבחינה נפשית .  "נפש בריאה בגוף בריא".

האם יש חולה שלא תשכח? אם כן, למה?

הרבה. החולה הראשון שלי שסבל מסוכרת עם ירידה רבה במשקל - ניסיתי ככל יכולתי לחפש סיבה נוספת לירידה במשקל אך הסוכרת הייתה הסיבה היחידה.

בתוקף הנסיבות את השגיאות, לא ניתן לשכוח.

מה מרגש אותך בעבודה? סיפור מרגש אחד.

זה היה די מזמן, אחד החולים הקשישים היה יושב מול דלת הבית כדי לראות קצת את התנועה ברחוב. הוא היה די מיואש ממצבו ומבדידותו, וישב כשאבר מינו חשוף עם הקטטר. השתדלתי לעודד את מצב רוחו בעקיפין על ידי הגברת הביקורים של ילדיו ונכדיו – והסימן להתאוששות הנפשית היה שביקש ממשפחתו לכסות אותו מהבטן ומטה, שמחתי מאוד בכבוד האישי שחזר אליו בעזרתי.

ד"ר סער, עשית עבודת קודש במשך שנים רבות בתוך קהילה עם אנשים שהיו זקוקים לך. מאחוריך עבר מפואר של למעלה משלושה עשורים בהם הענקת למטופליך את הטיפול הטוב ביותר שיכולת לתת. הקהילה מודה לך מקרב לב על המסירות, המקצועיות, היחס האנושי והחם, התמיכה והמחויבות שלך כלפיה ללא פשרות.  היא מעריכה ומוקירה אותך. גם אנחנו מודים  לך שהקדשת לנו מזמנך. ולרגל פרישתך לגמלאות עופר תעיזי ומערכת "מוקד" כולה מברכת אותך  שתדע ימים יפים ומאושרים עם בריאות איתנה ומאחלת שירבו רופאים ורופאות כמוך.

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA