נופי חיי- פרפראות פרשת השבוע- יסוד קיומנו- הלשון קולמוס הלב. פרשת השבוע: "נשא" מאת: הרה"ג זכריה חיים התעיזי זצוק"ל בן הרה"ג נתן התעיזי זצוק"ל

נופי חיי- פרפראות פרשת השבוע- יסוד קיומנו- הלשון קולמוס הלב. פרשת השבוע: "נשא" מאת: הרה"ג זכריה חיים התעיזי זצוק"ל בן הרה"ג נתן התעיזי זצוק"ל

"שמחה לצדיק עשות משפט-ומחתה לפועלי און" (משלי כ"א) בפרשתנו השבוע מהראוי לשים לב קודם כל לתופעה המיוחדת שבה, אולי חיצונית בלבד ואולי לא רק חיצונית, זוהי הפרשה הגדולה ביותר

 

בפרשתנו השבוע מהראוי לשים לב קודם כל לתופעה המיוחדת שבה, אולי חיצונית בלבד ואולי לא רק חיצונית, זוהי הפרשה הגדולה ביותר במספר פסוקיה: 176 פסוקים, וכן המדרשים ופרקי הזוהר לפרשה זו אף הם ארוכים ביותר, ונראה כי כאן יש יחס מיוחד וטיפול מיוחד, כך הוא אגב גם מספר האותיות בתהילים קי"ט: "אשרי תמימי דרך" 22 אותיות האלף בית, היינו: על כל אות מאותיות האלף-בי"ת ישנם 8 פסוקים, יוצא שמס' הפסוקים הם 8 פעמים 22 (22x8) אותיות האלף-בית שהם 176 פסוקים כנגד 176 פסוקים שבפרשה זו, (וכך הוא אגב גם מס' הדפים במסכת בבא בתרא). האם מקרה בלבד כאן? יתכן שכן. אך דורשי רשומות מצאו כאן בכל זאת טעמים שונים, ואנוכי הדל מוסיף מפני שאדה"ר חטא בשמינית.

שהיא בסוד הבינה עמד דוד המלך ותיקן מזמור קי"ט תמניא-אפי כנ"ל הואיל ודוד חי רק 70 שנה כמנין יין שהפריש לו אדה"ר משנותיו שהיה ראוי לחיות 1000 שנה ואחרי שחטא לא חי אלא 930 שנה. וכן לענין פרשתנו מצאו דורשי רשומות טעם נאה, על פי רוב חל חג השבועות בשבוע של פרשת "נשא", וזה היה איפוא מיד לאחר מתן תורה, ואז נתאוו אליה בנ"י מאד מאד, לפיכך הירבה להם משה רבנו פסוקים הרבה כדי להרוות צמאנם בדברי אלקים חיים, וכפי שאמרו חז"ל (ברכות ס"ג, ע"ב) "ללמדך שחביבה תורה על לומדיה בכל יום ויום כיום שניתנה מהר סיני". וכאן הרי רק עתה ניתנה בחורב-ומה רבו הצמאון והכמיהה לקראתה!

לפני ימים ספורים, בחג השבועות קראנו במסגרת התפלות והפיוטים של החג גם במגילת רות, שהיא מגילת היוחסין של דוד המלך, בין גבורי הספר הננו מוצאים את מחלון וכליון בני אלימלך ונעמי, שני בנים אלה נזכרים במגילה פעם בשם "בנים": "ותשאר היא ושני בניה" (רות א', ג') ואחרי שני פסוקים בשם "ילדים" "ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה" (שם, שםה').

הפטרת נשא (שופטים י"ג)

... ועתה השמרי נא... כי נזיר אלוקים יהיה הנער מן הבטן (י"ג-ד', ה')

כדי שיהיה הבן נזיר אלהים, תלוי הדבר בהתנהגותה של האם בעודו בבטן-"מן הבטן"... וגו'.

והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים (י"ג-ה): מה פירוש "והוא יחל"-כלומר, שיהא המשך אחריו-והרי כלל לא מצינו שלאחרי שמשון היה מושיע לישראל מידי פלשתים? אלא, מכאן רמז, למה שאמרו חכמינו, כי 20 שנה לאחר מות שמשון היו פלישתים מתייראים לפגוע בישראל לרעה (סוטה ירושלמי) על כן אמר הכתוב: "והוא יחל"-הוא יעשה התחלה של ישועה מיד פלישתים, והישועה תימשך שנים גם לאחר מותו... (צוארי שלל)

ויאמר לי הנך הרה וילדת בן... וגו' (י"ג-ז) מדוע לא מסרה לו גם מה שאמר לה המלאך: "ומורה לא יעלה על ראשו"? אלא רוח הקודש ניצנצה מבין דבריה כיון שהוסיפה ואמרה "עד יום מותו", הרי לא יכלה להזכיר את איסור הגילוח, שכן לפני מותו הלא נגזז שערו של שמשון....

(משך חכמה), למה זה תשאל לשמי והוא פלאי (י"ג-י"ח), שמו של מלאך ניתן לו בהתאם לשליחות המוטלת עליו, כאן הרי הוטלה עליו שליחות בענין נזירות, שהתורה אמרה עליה "כי יפליא"-היינו "לא ניתנה נזירות אלא להפלאה"-לפיכך היה שמו "פלאי", "למה זה תשאל לשמי-והוא פלאי", כלומר: עכשיו שמי פלאי (פנים יפות).

הרחמן ב"ה יתן לנו חן וחסד בעיני כל רואינו אכי"ר.

 

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                      בברכת שבת שלום