עט השרון- שירה ספרותית

עט השרון- שירה ספרותית

עת היוצרת שרון נגדימן
מוקד ראש העין
12/03/2017 - 01:48
שרון נגדימן עיתון מוקד ראש העין
צילום: טלי בוארון

 שירים מפרי עטה  של שרון:

 

וקראת לי לשוב חזרה??(!)

אז בבור השחור

שרועה ברסיסים של עצמי

לא מבינה מה קורה

צלם אנוש בוהה בי

ואני כבר לא מזהה אותו

לא מבינה איך מחברים

איך מטפסים למעלה

זועקת לעזרה!!!

פתאם, הצצת ממעלה

סימנת, הבטחת

הצהרתי שהכל מרוסק

שתלך משם, שאין מקום בבור הזה.

התעקשת כמו שור החלטתי!

אז באתי למרות שהזהרתי.

מה היה לי לתת?

מאומה.

שברים אבודים

מרירות,

שנאה תהומית,

תועבה,

מאומה לא.

הרי אמרתי.

לא?!?

ואתה נשארת, זכרתי לך את זה שנשארת.

קראת לי, אז באתי

שבורה, מרוסקת, גרוסה

באתי כי כל-כך ביקשת

לא היה לי מה לתת מלבד שנאה לעולם, לעצמי וגם לך.

הייתי עם מסכה. לא רציתי להיות נסיכה.

 

אט אט נגעת. אט אט הגעת אליי.

קראת לי, ״גירשת״ אותי, חלמת, כעסת!

והזהרתי תמיד למרות שרציתי אחרת.

 כל כך רציתי אחרת ולא מצאתי את הדרך.

לא ידעתי איך. הלכתי שוב... כי ביקשת.

וקראת לי לשוב חזרה.

חזרתי, קצת יותר מחוברת.

מרכיבה את הפאזל של עצמי לאט לאט ולגמריי לבד.

ואתה רואה ניצנים של מי שאני לפני שנפלתי לבור.

שלחת אותי שוב. לא הספיק לך.

וקראת לי לשוב חזרה.

חזרתי, יותר מחוברת מאז. כמעט מורכבת לחלוטין.

מלאת תקווה שתראה מי אני. כמו שהבטחתי בדרכי למעלה מהבור.

כמו שהבטחתי, כמו שהבטחתי.

שוב ביקשת שאלך. אז הלכתי.

וקראת לי לשוב חזרה.

מורכבת ושלמה חזרתי הפעם. יפה מתמיד.

עגולה, נשית, ילדה קטנה. כבר באתי נסיכה.

רק שתראה שלא שיקרתי.

שהבטחתי וקיימתי. ויש לי מילה.

באתי חשופה, כל כולי,

הגשתי את עצמי פתוחה היישר אל זרועותייך.

ואתה?

בעטת בי חזרה לבור השחור ההוא.

שוב שברי רסיסים.

שוב להדביק אותם, שוב לטפס.

אין לי כח.

״בטוב וברע״ הם אומרים.

שקרנים.

ניפגעתי. ומי מחליט אם כואב או לא? מי שמרגיש את הכאב.

ואני?

בבור השחור שכ״כ התאמצי לטפס ממנו כדי להראות לך מי אני באמת.

אתה רוצה רק לזכור את התהום ההיא,

זו שאני כל-כך מנסה לשכוח, ואתה בחוסר אהבתך, בחוסר אמונתך בי,

לא עזרת לי לשכוח אותו. החלקת אותי אליו היישר חזרה.

והלכת שלם לדרכך.

יהי שלום !

 

 

 

ויהי אור !

 

האש תמיד דולקת

גם אם מרגיש שבפנים זה כבוי

יש בתוכי ילדה קטנה, היא מושיטה את ידה

שאאסוף אותה אלי

בכולנו יש ילד שרוצה להאסף

אנחנו מושיטים לו יד

הוא בתוכנו

מחבקים אותו חזק

שירגיש מוגן, שיגדל

בפנים זה כבוי, שחור, נדם!

אבל האש תמיד דולקת

תישמור על הילד שבך

תושיט לו ידיים, תחבק אותו חזק

הוא יחבק אותך חזרה

הוא יגדל בתוכך, בתוכי, בתוכנו

בכל אחד מאתנו

חיבוק גדול אחד

האש תמיד דולקת, תמיד.

ויהי אור!

 

 

אחר-כך נדבר ונתרגש

תביט עליי עכשיו
תנשום אותי עכשיו
אסוף אותי אלי בין שתי זרועותייך
תירצה אותי עכשיו
תאהב אותי עכשיו
אחר-כך נדבר ונתרגש

 

תילחש לי עוד מילה
שלא אפחד מהלבד
תבטיח הבטחה
שלא ירדוף אותי הלילה
ואתה נוגע בי,
תסתכל עכשיו למעלה
הירח מחייך לכוכבים

 

תיקח אותי אישי
לאן שרק תרצה
אני אלך עיוורת אחריך
תוביל אותי אישי
ועד שאחלש
אחר-כך נדבר ונתרגש

 

תילחש לי עוד מילה
שלא אפחד מהלבד
תבטיח הבטחה
שלא ירדוף אותי הלילה
ואתה נוגע בי
תסתכל עכשיו למעלה
הירח מחייך לכוכבים

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA