ראיון עם ד"ר יוכבד אדיב בנושא ההשכלה הטכנולוגית. מראיינת דקלה כהן

ראיון עם ד"ר יוכבד אדיב בנושא ההשכלה הטכנולוגית. מראיינת דקלה כהן

על הקריירה המקצועית שלה, על מצבה של ההשכלה הטכנולוגית והאתגרים העומדים בפניה, על תפיסתה את ההכשרה היצרנית-מקצועית, על נשים ואקדמיה והמסרים. בעיקר מסרים.
מוקד ראש העין
04/06/2017 - 19:25
יוכבד פנחסי אדיב

"אני מנהלת דורשת אך סוללת את הדרך  בידיים. בשלתי לעשייה ציבורית מובילה"

ראיון עם ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב

מראיינת: דקלה כהן

בראיון עם ד"ר יוכבד פנחסי-אדיב, מנהלת המכללה הטכנולוגית "הנדסאים באריאל" היא מדברת על הקריירה המקצועית שלה, על מצבה של ההשכלה הטכנולוגית והאתגרים העומדים בפניה,  על תפיסתה את ההכשרה היצרנית-מקצועית, על נשים ואקדמיה והמסרים. בעיקר מסרים.

ד"ר פנחסי-אדיב מנהלת המכללה הטכנולוגית "הנדסאים באריאל", בקמפוס האוניברסיטה באריאל, יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות, מכהנת בנבחרת הדירקטורים של החברות הממשלתיות, דירקטורית בתאגיד המים "עין אפק", חברת מועצת ההנדסאים והטכנאים במינוי השר וחברת צוות היגוי ממשלתי לעניין רפורמה בהשכלה הטכנולוגית. לא בכדי היא  נבחרה לאחת הנשים המשפיעות והמצליחות באוניברסיטת אריאל.

כשד"ר פנחסי-אדיב נשאלה בראיון עמה לרגל יום האישה מהי הצלחה בעיניך? היא השיבה: "היכולת להוביל, לשנות להוכיח את תפיסת העולם ולשכנע בה אחרים שיאמינו בה, סיפוק אישי." ומה הניע אותך להגיע למקום בו את נמצאת היום? היא הוסיפה: "השאיפה ליצר מערכות טובות יותר, איכותיות ונכונות, להשאיר חותם של עשייה, לדעת יותר ולהרחיב את תחום העיסוק וההשפעה."

אז עם פתיח שכזה, בואו נכיר מעט יותר את ד"ר פנחסי- אדיב,  תושבת העיר מזה 20 שנים אשר הגיעה מהעיר תל-אביב לאחר שבחרה להתגורר ולחיות עם משפחתה בעיר המתפתחת ראש העין.

ד"ר פנחסי-אדיב, קראתי עלייך כי ההתמחות המיקצועית שלך היא בתחום המיקרוביולוגיה? מה הוביל אותך לעסוק דווקא בתחום זה?

מיקרוביולוגיה הינו תחום מדע בחקר מדעי החיים העוסק באורגניזמים קטנים, אשר לא ניתן לראותם בעין ללא מכשור מתקדם כמיקרוסקופ. חיידקים, פטריות, וירוסים – אלו מקצת מהיצורים החיים המקיפים אותנו חלקם מוכרים לנו כפתוגנים וגורמי חלות, חלקם מוכרים כ"מועילים" ובעלי יכולת איזון ולוחמה ביולוגית. תמיד אהבתי את מדעי הביולוגיה והכימיה. ריתקו אותי מעגלי החיים, מחלות וריפויין. בילדותי  חלמתי לעסוק בתחום הרפואה אך בתיכון עסקתי יותר ב"צופים", ולכן השקעתי הייתה לכוון ההדרכה וההובלה ופחות אולי בהשקעה הלימודית. הרצון נישאר, ובחרתי ללמוד תואר ראשון במדעי החיים ביולוגיה, משם המשכתי לתואר השני שעסק בתחום הקליני והדרך נסללה לדוקטורט שעסק בתחום קצת שונה, שילוב של מיקרוביולוגיה ואקולוגיה, מדע הנוגע בפעילות על פני כדור הארץ. היכולת לעסוק ולחקור בתחום הדינמי עם מערכות מורכבות  פיתחה אצלי את היכולת לחשיבה מערכתית.

קיים מחסור שעל פניו נראה מדאיג למורים למדעים במערכת החינוך. ניסיונותיהם של המנהלים לגייס מורים לתחומי המדע נראים לעיתים נואשים. מה הסיבה לדעתך למחסור זה? וכיצד לדעתך ניתן לקדם ולחזק הוראת המדעים והביולוגיה בישראל?

סיפור עובדי ההוראה למקצועות טכנולוגיים הינו הסיפור העגום של החינוך המקצועי והטכנולוגי בישראל. עם כיבוי בתי הספר העוסקים במדע טכנולוגי - מקצועי ובחירת מדינת ישראל בקידוש החינוך העיוני ובבחירה בתארים האקדמיים החברתיים – ניהול, משפטים, כלכלה, מדעי החברה , מדעי המדינה וכל זאת באמתלה של "כל אחד צריך תואר אקדמי " ולאו דווקא מקצוע, החלו לסבול לימודי הטכנולוגיה וביניהם גם ההוראה הטכנולוגית מדעית שאיבדה מזוהר העשייה והבחירה בה. הוראה היא מקצוע קשה ושוחק. בימינו ההוראה הפרונטלית מאבדת ממקומה, ושיטות ההוראה הופכות למעורבות עם מרכזי העשייה מתוחכמים. בנייה והעמקה בתחום הלימוד סביבתי, ייתכן והיה מאתגר את התלמידים ללימודי מדעים מה שהיה מעמיק גם אצלהם את ההשתלבות בתארים טכנלוגיים וייתכן אף בעיסוק בהוראה עתידית.

 

את מכהנת כיו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות וכמנהלת מכללה טכנולוגית ללימודי הנדסאים.  מה זה בכלל חינוך טכנולוגי?

בהגדרה חינוך טכנולוגי יש וישתייך לאלו העסקים בחינוך ובחשיפה - משרד החינוך, בתי הספר.  אלו יש ויחשפו בפני תלמיד שטרם החליט במה יעסוק בעתיד, את כלל תחומי הלימוד הקיימים לרבות בנייה ידנית, לצד תכנות תחומי יצרנות ופיתוח . אני עוסקת בהשכלה.  היות והמכללה אותה אני מנהלת מלמדת סטודנטים ללימודי הנדסאים בוגרים הנדרשים מאוד בשוק התעסוקה ובתעשייה היום, אנו עוסקים בהשכלה טכנולוגית – כלומר בחירה לעסוק בתחומי לימודים טכנולוגיים הנדסיים גבוהים , לצד לימודי עיצוב, אדריכלות מוסיקה ותקשורת. הכל בראי הטכנולוגיה במטרה להכשיר כח אדם מיקצועי ומומחה בתחומו לתעשייה. המרכז מכשיר לתואר הנדסאי ב- 16 מחלקות לימוד ובו למעלה מ- 1600 סטודנטים בשנה. בוגרי המכללה השתלבו בהצלחה בחברות מובילות בתחומן. הנדסאי תוכנה, מתמחים בתחום הסייבר והאנטרנט, חברות מובילות כצ'ק פוינט , הנדסאי בניין ואדריכלות ב"אפריקה ישראל", "תדהר" ועוד. הנדסאי ביוטכנולוגיה וכימיה תרופתית ב"טבע", מהנדסים במנהלת המים הלאומית, מפיקים מוזיקלים בתעשייה, מעצבים גראפיים במשרדי עיצוב מובילים ובעיתונות הארצית. בין הבוגרים  גם ניתן למצוא כאלה שהתאהבו בספסל הלימודים, והמשיכו בתחומם לתארים מתקדמים ראשון, שני ואף יותר מכך.

אפשר לומר שבשני העשורים האחרונים   מעמד ההשכלה הטכנולוגית וההכשרות המקצועיות  נחלשו. מה שהיה אמור לתרום לחיזוקה של הכלכלה והמדינה סובל מהזנחה, נחיתות, הנמכה וחוסר תקצוב של המדינה. וזאת בדומה אגב למצבם של התיכונים והמגמות המקצועיות המופלים גם הם אל מול החינוך העיוני. מה גרם בכלל להתדרדרות החינוך הטכנולוגי? הפחד מההסללה? היעדר תכנית כוללת לחינוך הטכנולוגי? חוסר רצון להיות יצרניים? תדמית החינוך הטכנולוגי?

כל מה שאמרת נכון! ויותר! מדינת ישראל החריבה עצמה בכל הנושא הלימודי תעשייתי. תעשיות בורחות מהארץ בין השאר כי לא קיים כח אדם מתאים.  בניגוד לארצות מפותחות אחרות אנו מצויים במקום נמוך אל מול מדינות הOECD- בנוגע לתפוקה ופריון. מדינת ישראל בעשורים האחרונים הזניחה את החינוך הטכנולוגי  וההשכלה הטכנולוגית ולמעשה קידשה אך ורק תארים אקדמיים. מדינות אחרות מעמידות בשוויון  מוחלט ובהכרה מקצועות ייצור כך שלמסיים ביה"ס יש אפשרות הבחירה ללא פחיתות כבוד בין מקצוע אקדמי לבין מקצוע טכנולוגי. שניהם חשובים, שניהם מובילים מה שגורם לאיזון בתעסוקה. אצלנו, רבים מהלומדים לתארים ראשונים בסופו של דבר יוצאים אולי עם השכלה אך ללא עבודה וחלקם, בעלי התארים,  באים למכללה שלנו ללמוד לימודי הנדסאים כי הם מבינים שזה מה שנידרש היום. כאשר המדינה בוחרת להשקיע במערכת אחת בלימודים כלליים בסכומי עתק ללא קשר לתכנון , לתחזית עתידית, לראיית שוק התעסוקה בישראל  ומנגד מערכת אחרת סובלת והיא מערכת השכלה הטכנולוגית, שהפכה  למודרת תקציבית וסובלת תדמיתית והנה התוצאה. המוני אקדמאים שלא נראו באף מדינה אחרת  ללא עבודה ופרנסה, תעשייה משוועת לעובדים  מקצועיים משכילים, בתי ספר שמקדשים לימודים עיוניים, כמעט ללא חשיפה אמיתית לטכנולוגיה מתקדמת  אז ברור שהתוצאה עגומה.

לשמחתי היום התחילה התפכחות. הממשלה מבינה כי היא חייבת להפוך את הגלגל ולהחזיר לעצמינו את הילת התעשייה והייצרנות כי ככה עובדות ומצליחות מדינות למניעת אבטלה, ליצירת שוויון, להשכלה לכולם. לשמחתי מדברים על רפורמה בתחום שאני מקווה שתצלח. התחלנו את הדרך. הובלתי יחד עם צוות של מנהלים את הפורום לקידום ההשכלה הטכנולוגית והיום מדברים על לעשות ולא רק לדבר בתחום. תקציבים, סדר במערכת, בחינת הצרכים והתכנון ובעיקר הסברה נכונה. לימודי השכלה טכנולוגית על כלל הרבדים הם לימודי הייטק. היום הכל ממוכן. כבר לא מדברים על החרט שיושב עם הפצירה אלא על מכונות ממוחשבות שהידע לתפעל אותן דורש לימודים גבוהים, תכנות, תכנון. עולם של תוכנה, של אלקטרוניקה בעבודה בחדרים נקיים משוכללים מאוד. תעשיית הביוטכנולוגיה והתרופות  – הכל התקדם, הפך למאתגר ומתוחכם מאוד ודורש אנשי ידע מיקצועיים ומיומנים על מנת שנוכל לתפעל את התעשייה עתירת הידע שאנו גאים בה בישראל.

 

את ללא ספק אוהבת טכנולוגיה. מאיפה זה בא לך?

 אני מגיעה ממשפחה טכנולוגית על כל הרבדים. אב אמן בתחום מכונאות הרכב לימד אותנו עבודה מעשית מה היא. אימי גידלה ילדים להצלחה להגשמה ולפיתוח החשיבה העצמית. כבר מגיל קטן מאוד לימדה אותנו לקרוא ולכתוב והכל באווירת עשייה וחוויה. והיום, אני שמחה לחלוק את מקום עבודתי עם שני אחיי: הבכור - פרופ' יוסף פנחסי, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה המכהן כדיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטה וד"ר גדי פנחסי, מהנדס מכונות בהכשרתו וחבר סגל בכיר במחלקה להנדסת כימיה וביוטכנולוגיה, העוסק בתחום מכניקת זרימה ומעבר חום. כיום, בן זוגי רמי, הוא אמן בתחומו אוהב את עבודת השטח וילדיי נועה, מיכל ואוהד, גדלים בבית שאוהב טכנולוגיה, שמעריך עבודה שתוצרת בצידה ודוחף ללמוד ולהרחיב ידע בתחומי השכלה שונים אולם מוביל ללמידת מקצוע לחיים. כל אחד על פי יכולותיו ונטיותיו. 

ד"ר יוכבד אדיב פנחסי היא שרת החינוך. כיצד היא מייצרת ועושה חינוך טכנולוגי נחשק ומוביל? ראשית יש לערוך סדר. כיום כל נושא ההשכלה והחינוך הטכנולוגי הפך לנושא החם בשיח. מדינת ישראל הבינה כי חייבת כח יצרני. הבינה שפריון וצמיחה תלויים במקצועות טכנולוגים יצרניים. יש עבודה בתחום, יש דרישה והבטחה לתעסוקה. אנו חייבים להתחיל בגילאים המוקדמים בשיח טכנולוגי וחשיפה. רק ילדים שהתנסו ולמדו מכלול של מקצועות, חלקם תאורטיים וחלקם ברמה הביצועית על כל הגוונים: חשמל מחשבים מיכון, רובוטיקה, כרסום ושרטוט, לא יפחדו ללמוד מקצועות אלו בעתיד ויבינו את הפוטנציאל בהם. הכל באווירת Maker . עשייה. יש לחנך ולהוביל, את  הילד על פי דרכו- מי לתכנון המשכי ומי לעשייה יצרנית. יש לייחד ולהוקיר את התלמידים שהייצור  חזק אפילו מהעשייה התאורטית - הם יהפכו ליצרנים מעולים בחברה. חבריהם יסללו את העתיד  בצורה שיוויונית. אין לקבע את הילד למקצוע בזמן שלבי החינוך. להיפך, לחשוף לכמה שיותר. לאחר הצבא הילד יבחר את דרכו אך אם ראה סיפוק בעמלו והצלחה, יבחר להעמיק או ללמוד לתעודה את אחד מהמקצועות. מי לעשייה ולייצור ומי לתכנון.

נשים ואקדמיה- תמונה עגומה. הנתונים הסטטיסטיים מעידים שרק 30% מהסגל באוניברסיטאות הן נשים. אגב, נתון זה עומד בניגוד לעובדה שמספר הנשים הלומדות לתואר ראשון גבוה ממספר הגברים. איך הגענו למצב הזה? מדוע לדעתך נשים אינן שואפות לעסוק במחקר?

לצערי הנתונים אכן נשארים עגומים. נשים פחות פונות לתחומי הטכנולוגיה הגבוהים ומחקר. ניתן למצוא נשים בתחום התוכנה ואפילו פריחה בהנדסת בניין אולם מעטות מהן מגיעות לתחומי הנדסת המכונות, החשמל והאלקטרוניקה.  אם בכלל.  לצערי, עדיין אחוז הנשים המגיעות למשרות בכירות ותפקידי מפתח גם הוא נופל מהאחוז הגברי. אנו חיים עדיין בחברה גברית שלטת לעיתים עם שורשים וד.נ.א צבאי. הייתי שמחה לראות יותר נשים משולבות בתחומי הניהול והעשייה הציבורית. נשים הן מנהלות באופיין והן עושות את זה מעולה. אני מבינה את הקושי מול תובענות המחקר והמקצועות.  עומס העבודה, הרצון למשפחה, היכולת להתמסר והגמישות הנידרשת כדי להצליח.

איזה הישג מחקרי או מקצועי ייחשב בעבורך כפסגת שאיפותייך?

אני כבר לא עוסקת במחקר הטהור. למרות שיצאתי מכותלי האוניברסיטה כאשת מחקר, יכולות אלו משמשות אותי בעשייתי היומית. ניתוח מצבים, אסטרטגיה והסתכלות על מערכת ארוכת טווח. אני מנהלת דורשת אך סוללת את הדרך  בידיים. בשלתי לעשייה ציבורית מובילה. התפקיד ממלא אותי בעשייה וסיפוק ונוגע באחד התחומים החמים ביותר המדוברים במדינה. הצלחנו להביא אותו לשם! פורום המכללות הטכנולוגיות שם לו למטרה להעצים את הכח היצרני והלומדים לתואר הנדסאי, תחום הנוגע במקבלי ההחלטות. אין ספק כי במידה ואצליח לשנות את המפה ולהוביל את הסטודנטים לבחור בלימודים ייצרניים מובילים טכנולוגית על פני בחירה בתארים אשר לא מובילים לתעסוקה, בזה תרמתי לצמיחתה של מדינת ישראל כחול לבן.  כמו שאמרתי :ברמה המקצועית- חבירה לתחומי ניהול מאתגרים, פתוח וממשקי תעשייה, ברמה האישית- השפעה ברמה החברתית ציבורית.

תודה רבה לך ד"ר פנחסי-אדיב שהקדשת לנו מזמנך האישי לראיון זה. חג אביב שמח!

 

 

הוסף תגובה חדשה

CAPTCHA

This question is for testing whether or not you are a human visitor and to prevent automated spam submissions.

Image CAPTCHA